ראיות הולכות וגדלות מצביעות על כך שגורמי סיכון וסקולריים, בעיקר יתר לחץ דם, נקשרות לא רק לתחלואה קרדיווסקולרית אך גם להפרעה קוגניטיבית. עם זאת, השפעת לחץ הדופק (PP: Pulse Pressure) על תפקודים קוגניטיביים נותרה שנויה במחלוקת. במחקר שפורסם בכתב העת BMC Neurology, החוקרים העריכו את הקשרים בין לחץ דופק לבין תפקודים קוגניטיביים בעוקבת מבדקי בריאות ביפן, באמצעות אנליזת התאמה לסיכון.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו 2,546 משתתפים בגיל ממוצע של 60.8 ± 10.3 שנים, אשר התנדבו להשתתף בסקר בריאות. משתנים קליניים כללו לחץ דופק וסקירת MRI מוח. החוקרים חילקו את המשתתפים לקבוצות עם לחץ דופק גבוה או נמוך, תחת קריטריוני חתך שהוגדרו מראש של 65 מילימטר כספית. החוקרים השתמשו בהתאמה לנטייה על מנת להעריך את נתוני הבדיקה הגופנית של המטופלים, תפקודים קוגניטיביים הכללו את המבחנים Okabe's ו-Kohs', וכן הימצאות נגעי מוח שקטים. על מנת להבהיר האם קיימות השפעות שונות ללחץ הדופק וללחץ הדם על התפקוד הקוגניטיבי, החוקרים ערכו אנליזה מתווכת.
מתוך 2,546 המשתתפים, 439 (17.2%) היו בקבוצת ה-PP הגבוה. אלגוריתם ההתאמה לנטייה הפיק 433 זוגות מטופלים בעלי נטיות דומות. לחץ דופק גבוה יותר תאם עם ציוני Okabe's ו-Kohs' נמוכים יותר (44.3 ± 7.1 לעומת 42.7 ± 7.5; p = 0.002, 97.9 ± 18.0 לעומת 95. ± 18.1, p = 0.019, בהתאמה). הקשר בין לחץ הדופק והפרעה קוגניטיבית לא תווך באופן מובהק עם לחץ-הדם הסיסטולי. לא נצפו קשרים מובהקים בין נגעי מוח שקטים לבין לחץ דופק.
לסיכום, לחץ דופק גבוה נקשר עם תפקוד קוגניטיבי נמוך יותר, ללא תיווך של לחץ דם סיסטולי, בקרב משתתפים יפנים שאינם סובלים מדמנציה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות