אנשי מקצוע בתחום הבריאות ממלאים לא פעם תפקיד חשוב באינטראקציה אל מול ילדים להורים החולים במחלה סופנית. על אף העובדה שבמקרים הללו תפקידם של הצוותים הרפואיים מאתגר במיוחד, אין הרבה מידע על האופן שבו אינטראקציות כאלו משפיעות על הצוותים עצמם ועל יכולתם להעניק תמיכה בעת הצורך.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת BMC Palliative Care, החוקרים ערכו סקירה שיטתית איכותנית בארבעה מסדי נתונים. המאמרים שנבחרו עמדו בקריטריוני ההכללה וההדרה אשר נקבעו מראש. לצורך הערכת איכות הפרסומים, החוקרים השתמשו ב-Standard Quality Assessment Criteria for Evaluating Primary Research Papers from a Variety of Fields. החוקרים השתמשו בשיטות לניתוח נושאי (thematic analysis) לפי תומס והארדן וסנדלובסקי ובארוסו, וסקירתם נרשמה במסד הנתונים של Review Registry.
החוקרים העלו שלושה נושאים שונים: אי-הנוחות של הצוותים הרפואיים; סברותיהם של הצוותים ומעשיהם; גורמים מחזקים במקום העבודה. אי הנוחות התאפיינה עם כמה מימדים: פחד מהחמרת המצב, החשש מאי יכולת להתמודד עם מצבים טעונים רגשית, וקונפליקט פנימי שנוצר כשערכיהם של הצוותים התנגשו אל מול הדינמיקה המשפחתית של המטופלים.
ממצאי האנליזה העלו כי תחושת אי הנוחות של הצוותים הרפואיים היתה בולטת מאוד. אי נוחות זו, בשילוב עם סברותיהם של אנשי הצוות, עשויה להשפיע על יכולתם לתמוך בילדי המטופלים. עוד נמצא כי לארגון עצמו היה תפקיד חשוב אשר התבטא בתרבות העבודה, בזרימת העבודה (workflow) וביכולתם של הצוותים לשתף פעולה עם גורמים אחרים העוסקים בתמיכה בילדים. אי הנוחות הופחתה כאשר הניסיון המקצועי היה רב יותר, בנוכחות מערכות תמיכה במקום העבודה ובעקבות הדרכה בנושא תקשורת עם ילדים.
החוקרים מציינים כי ניכר היה שהתמיכה בילדי המטופלים היא אינה עיסוקו של איש צוות אחד, אלא מתאפיינת בשיתוף פעולה בין אנשי צוות שונים בתוך הארגון. לפיכך, הנושאים החשובים אותם העלו החוקרים במחקרם עשויים להסתייע מפתרונות מכיוונים שונים ורב תחומיים.
מקור:
תגובות אחרונות