מחלות ריאה אינטרסטיציאליות פיברוטיות (Fibrotic interstitial lung diseases – F- ILDs) הן בעלות עומס תסמיני גבוה. קוצר נשימה מתקדם מהווה מאפיין ראשוני של מחלות אלו.
עוד בעניין דומה
בשל חוסר הסכמה כיצד למדוד ולנהל את המצבים, ישנו חוסר בזיהוי ובטיפול הולם למצבים של קוצר נשימה. מספר אסטרטגיות לא-פרמקולוגיות ופרמקולוגיות פורסמו בספרות, אולם ישנו חסר בנתוני עולם אמיתי המתארים את היישום השיטתי של שיטות טיפול אלו.
במסגרת מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Hospice and Paliative Medicine ביקשו החוקרים לתאר את סוגי ההתערבויות לטיפול בקוצר נשימה ואת תזמון היישום של טיפולים אלה. החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה של טיפול אקוטי ושל הגישות השונות על המהלך הטבעי של קוצר נשימה, וזאת בקרב חולי ILD.
מחקר זה נערך במתכונת רטרוספקטיבית ותצפיתית. המחקר כלל נתונים של חולי ILD אשר נפטרו. כלל החולים טופלו במרפאה רב תחומית ל-ILDי(2012-2018). נבדקי המחקר חולקו לפי דרגת MRCי(medical research council).
החוקרים בחנו את ההתערבויות לקוצר נשימה מהקבלה למרפאה ועד למועד המוות. הנתונים בדבר השימוש בשירותי בריאות בששת החודשים האחרונים לחייהם של המטופלים נלקחו ממסד הנתונים Alberta’s administrative database. המחקר הנוכחי כלל סך של 81 נבדקים.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב 100% מהחולים ניתן ייעוץ לניהול רפואי עצמאי. הפניות לשיקום ריאתי (Pulmonary rehabilitation – PR) ולטיפול ביתי (home care – HC) ניתנו ב-40% וב-57% מהמטופלים, בהתאמה. במהלך המחקר, 80% מהמטופלים טופלו עם חמצן ו-53% עם אופיואידים.
הפניה יזומה של MDC ל-PR ו-HC, מרשמים לטיפול עם חמצן ועם אופיואידים ניתנו בחציון של 13, 9, 11 ו-4 חודשים לפני המוות, בהתאמה. יישום של התערבות הדרגתית נצפתה בשכיחות רבה יותר בקרב חולים עם MRC של 1-2, זאת בהשוואה ליישום התערבויות במקביל, אשר היה נפוץ בקרב אלה עם MRC של 4-5.
מתוצאות מחקר זה עולה כי הגישה של המרפאה המולטידיציפלינרית לטיפול ב-ILD מאפשרת טיפול מוקדם ושיטתי בקוצר נשימה.
מקור:
תגובות אחרונות