צלוליטיס אאוזינופילית והיפראקטיבציה של מסלול האותות

הפתוגנזה של צלוליטיס אאוזינופילית (eosinophilic cellulitis – EC), אינה מובנת דיה, דבר המגביל את אפשרויות הטיפול הקיימות. פרדיגמת הטיפול הנוכחית מתמקדת בתגובת רגישות יתר מסוג 2 מאוחרת לטריגרים שונים.

במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Dermatology, ביקשו החוקרים להשיג תובנות נוספות בדבר אופי הדלקת ב-EC ובדבר מסלולי העברת האותות התאיים המופעלים במחלה.

החוקרים ביצעו הערכה של גרד (ציון אנלוגי חזותי), אחוז שטח גוף עם עור פגוע ותעתיקי RNA של סמנים ביולוגיים דלקתיים מהעור (מחזור סף), בחולה אחד (אינדקס) עם EC עקשן, שטופל עם baricitinib (4 מ"ג\יום) - מעכב JAK1/JAK2 פומי. המחקר הנוכחי כלל סך של 14 נבדקים עם EC (7 גברים ו-7 נשים) ו-8 נבדקים בריאים (קבוצת ביקורת, 4 גברים ו-4 נשים). הגיל הממוצע של הנבדקים עמד על 52 (20) שנים.

תוצאות המחקר הדגימו, כי ב-EC נצפתה תגובה דלקתית מסוג 2 (עם כימוקינים CCL17, CCL18, CCL26 ו-IL13) עם אקטיבציה של מסלולי JAK1/JAK2- STAT5. במטופל האינדקס עם EC רפרקטורי, נצפתה רמיסיה מלאה של הנגע העורי לאחר חודש מקבלת טיפול עם baricitinib.

מתוצאות מחקר זה עולה כי צלוליטיס אאוזינופילית הינה מחלה דלקתית מסוג 2 עם הפעלה מועדפת של מסלולי JAK1/JAK2-STAT5. בנוסף, תוצאות אלו מצביעות על הפוטנציאל של גישות טיפול המכוונות ל-JAK1/JAK2 עבור חולים עם EC.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה