לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין זיהומים להחמרת נכות אצל אנשים עם MS שטופלו עם ריטוקסימאב או IFN/GA.
עוד בעניין דומה
המחקר התבצע במתכונת של מחקר עוקבה שהתקיים בין השנים 2000-2021, תוך שימוש בנתונים ממרשם הטרשת הנפוצה השוודי המקושרים לרישומי שירותי בריאות לאומיים, הכולל 8,759 תקופות טיפול ריטוקסימאב ו-7,561 תקופות טיפול עם IFN/GA.
הסיכון לזיהום שטופל בבית חולים הוערך באמצעות מודלים רב-משתנים של Cox. הקשר בין זיהומים לעלייה בציוני EDSSי(Expand Disability Status Scale) הוערך באמצעות מודל משוואות אומדן כללי. בנוסף, מודל אקספוננציאלי חלקי ניתח אירועים של נכות מוגברת מעבר לערכי חתך מוגדרים, בקרה על הישנות ופעילות MRI.
תוצאות המחקר הדגימו שבהשוואה ל-IFN/GA,יRituximab הראה סיכון מוגבר לזיהומים שטופלו באשפוז ובמרפאות חוץ (יחס סיכונים, 2.08; רווח בר סמך 95%, 1.50-2.90 ויחס סיכונים, 1.37; רווח בר סמך 95%, 1.13-1.67, בהתאמה).
זיהום שטופל באשפוז היה קשור לעלייה של 0.19 יחידות ב-EDSS (רווח בר סמך 95% 0.12-0.26). דרגת ההחמרה היתה הגדולה ביותר עבור טרשת נפוצה מתקדמת, בטיפול עם IFN/GA, שבניגוד ל-rituximab, היה קשור יותר לפעילות MRI.
לאחר פיקוח על הישנות ופעילות MRI, זיהומים שטופלו באשפוז היו קשורים להחמרת נכות אצל אנשים עם טרשת נפוצה התקפית שטופלו עם (יחס סיכונים, 2.01; רווח בר סמך 95% 1.59-2.53) IFN/GA, אך לא באלה שטופלו עם ריטוקסימאב.
החוקרים הסיקו כי בהשוואה ל-IFN/GA,יrituximab הכפיל את הסיכון לזיהום אך הפחית את הסיכון להחמרת הנכות לאחר מכן. יתר על כן, הסיכון להחמרה לאחר זיהום שטופל בבית חולים היה גדול יותר עם טרשת נפוצה מתקדמת מאשר עם טרשת נפוצה התקפית. יש לשקול את הסיכון לזיהום כדי לשפר את התוצאים לטווח ארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות