במחקר תצפיתי פרוספקטיבי שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical Lung Cancer, החוקרים בחנו את השכיחות של גרורות לקשריות לימפה סופרה-קלוויקולריות (SNM) בקרב חולים עם סרטן ריאה מתקדם ואת המאפיינים הדמוגרפיים, הקליניים והמולקולריים של חולים עם וללא גרורות אלו. החוקרים ביקשו להעריך את שיעור ההיארעות של גרורות אלו וכן להשוות בין מאפייני המחלה והטיפול בהתאם לנוכחותן.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 348 מטופלים עם סרטן ריאה מתקדם אשר עברו בדיקות דימות (CT, PET, ואולטרסאונד של הצוואר) לאיתור קשריות חשודות. במידת הצורך בוצעה ביופסיה מוכוונת אולטרסאונד לשם אישוש או שלילת מעורבות גרורתית. נאסף מידע דמוגרפי, קליני ומולקולרי מתוך תיקי המטופלים.
מתוצאות המחקר עולה כי 94 (27%) מטופלים אובחנו עם גרורות לקשריות סופרה-קלוויקולריות. שיעור הגרורות היה גבוה במיוחד בקרב חולים עם סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (24 מתוך 48, 50%) ובאדנוקרצינומה (61 מתוך 248, 24.6%), לעומת קרצינומה קשקשית (4 מתוך 35, 11.4%).
בהשוואה לחולים ללא גרורות לקשריות סופרה-קלוויקולריות, חולים עם גרורות לקשריות סופרה-קלוויקולריות נטו יותר להיות מאובחנים עם מחלה בשלב N2/3 (97.9% לעומת 83.9%, p<0.0001), עם גרורות בכבד (29.8% לעומת 16.1%, p=0.006) ועם גרורות באתרים פחות שכיחים (33.7% לעומת 14.1%, p<0.0001).
לא נמצא הבדל בשכיחות השינויים הגנומיים ובמידת ביטוי PD-L1 בין דגימות שנלקחו מקשריות לימפה סופרה-קלוויקולריות לבין דגימות שנלקחו מהגידול הראשוני או מאתרים גרורתיים אחרים.
החוקרים סיכמו כי גרורות לקשריות סופרה-קלוויקולריות הן תופעה שכיחה בסרטן ריאה מתקדם, בעיקר מסוג תאים קטנים ובאדנוקרצינומה. ביופסיה מוכוונת אולטרסאונד של קשריות אלו מאפשרת אבחנה יעילה וביצוע פרופיל מולקולרי מקיף, ומהווה כלי שימושי במיוחד בפרקטיקה הקלינית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות