תחלואה נלווית היא בעיה קריטית הן בטיפול והן באבחון של טרשת נפוצה. מחלות אוטואימוניות, כולל טרשת נפוצה, מופיעות לעתים קרובות במקביל אצל אנשים. עם זאת, רוב המחקרים שבחנו את שכיחותן של מחלות אוטואימוניות אצל חולי טרשת נפוצה, בהשוואה לקבוצת ביקורת בריאה, השתמשו בקבוצות מדגם קטנות יחסית, כאשר רק מעטים מהם מבוססי אוכלוסיה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Multiple Sclerosis Journal- Experimental, Translational and Clinical ממצאי מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך את ההיארעות המשותפת של מחלות אוטואימוניות אחרות אצל אנשים עם טרשת נפוצה ולקבוע האם גורמי רגישות גנטיים משותפים תורמים להיארעות משותפת של מחלות אוטואימוניות.
המחקר בוצע במתכונת של מחקר מבוסס אוכלוסיה, תוך שימוש ברישומי בריאות אדמיניסטרטיביים על מנת לכלול את כל תושבי פיימונטה, מחוז איטלקי המונה כ-4.3 מיליון תושבים.
החוקרים זיהו אנשים עם טרשת נפוצה ו-14 מחלות אוטואימוניות אחרות. עבור תת קבוצה של אנשים עם טרשת נפוצה עם נתוני גנוטיפ גנומי זמינים, נחקרה השפעת הרקע הגנטי שלהם באמצעות ציון סיכון פוליגני.
תוצאות המחקר הדגימו ששכיחותן של כל 14 המחלות האוטואימוניות שנבדקו היתה גבוהה יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלה ללא טרשת נפוצה. יתר על כן, אנשים עם טרשת נפוצה עם מחלות אוטואימוניות נלוות היו בעלי ציון סיכון פוליגני גבוה יותר בהשוואה לאנשים עם טרשת נפוצה ללא מחלות נלוות.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מאשרים את התרחשותה המשותפת של טרשת נפוצה עם מספר מחלות אוטואימוניות, ומרמזים כי גורמי רגישות גנטיים משותפים עשויים להשפיע על קשר זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות