מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לדלקת מפרקים שגרונית מהווה גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית. עם זאת, חסרות שיטות יעילות לריבוד הסיכונים במחלה.

במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Arthritis and Rheumatology, חוקרים ביקשו לאפיין סמנים ביולוגיים ייחודיים מהדם הפריפרי בחולי דלקת מפרקים שגרונית, אשר עשויים לשפר את יכולת האבחנה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, מעבר לגורמי סיכון קליניים וגנטיים.

החוקרים ערכו מחקר חתך בקרב משתתפים הרשומים במאגר דלקת המפרקים השגרונית של ותיקי הצבא. האבחנה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית אומתה באמצעות סקירה שיטתית ומקיפה של הרשומות הרפואיות.

מתוך דגימות סרום או פלזמה שאוחסנו בבנק, נמדדו נוגדנים עצמיים (n=14), ציטוקינים/ כימוקינים פרו-דלקתיים (n=36), אדיפוקינים (n=3), אלארמינים (n=3) ומטאלופרוטאינאזות של המטריקס (n=9). בנוסף, הגנוטיפ MUC5B rs35705950 זוהה באמצעות ריצוף בשיטת מיקרואריי. אנליזת רכיב עיקרי שימשה לצורך זיהוי סמנים ביולוגיים ייחודיים.

כמו כן, רגרסיה לוגיסטית יושמה כדי להשוות בין מודלים לחיזוי נוכחות מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לדלקת מפרקים שגרונית, תוך שילוב משתנים קליניים, סמנים ביולוגיים פריפריים ומשתנים גנטיים.

מתוך 2,001 משתתפים עם דלקת מפרקים שגרונית (88.7% גברים, גיל ממוצע 63.7 שנים), ‏121 חולים (6.4%) אובחנו עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית הקשורה לדלקת מפרקים שגרונית.

לפי תוצאות המחקר, זוהו 15 רכיבים עיקריים, מהם שמונה נמצאו קשורים באופן מובהק למחלה, גם לאחר התאמה לגורמים קליניים. רכיבים אלה כללו סמנים ביולוגיים הקשורים לתגובות חיסון מולדות ואלרגיות, נוגדנים עצמיים (נוגדני anti-CCP [anti–cyclic citrullinated peptide], RF [rheumatoid factor], anti-MAA  [Anti–malondialdehyde-acetaldehyde adduct]), אדיפוקינים, אלארמינים, תהליכי רימודלינג רקמתי ולכימוטקסיס של נויטרופילים.

נמצא כי מודלים שכללו רכיבים עיקריים (שטח מתחת לעקומה 0.739) וכן מודלים ששילבו רכיבים עיקריים עם הגנוטיפ MUC5B (שטח מתחת לעקומה 0.751) הציגו יכולת ניבוי טובה יותר בהשוואה למודלים שהתבססו על גורמי סיכון קליניים בלבד (שטח מתחת לעקומה  0.630; ‏P<0.001).

החוקרים מסכמים כי חתימות של סמנים ביולוגיים פריפריים קשורות באופן מובהק למחלת ריאות אינטרסטיציאלית בדלקת מפרקים שגרונית ומשפרות את יכולת הזיהוי של המחלה מעבר לגורמי סיכון קליניים. ממצאים אלה מדגישים את הפוטנציאל של סמנים ביולוגיים לשיפור ריבוד הסיכונים ומצביעים על כך שבפתוגנזה של המחלה מעורבים מסלולים ביולוגיים מגוונים.

מקור:

Wheeler, A.M., Baker, J.F., Riley, T.R., IV, Johnson, T.M., Yang, Y., Roul, P., Wysham, K.D., Cannon, G.W., Kunkel, G., Kerr, G., Ascherman, D.P., Monach, P., Reimold, A., Matson, S., Poole, J.A., Duryee, M.J., Thiele, G.M., Mikuls, T.R. and England, B.R. (2025), Peripheral Biomarker Signatures in Rheumatoid Arthritis–Associated Interstitial Lung Disease. Arthritis Rheumatol, 77: 971-980. https://doi.org/10.1002/art.43149

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה