במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Arthritis & Rheumatology, חוקרים ביקשו לבחון את היארעותם של אירועים קרדיווסקולריים שליליים עיקריים (MACE, major adverse cardiovascular events) בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית שקיבלו טיפול עם מעכבי JAKי(Janus kinase), עם מעכבי TNFי(tumor necrosis factor) או עם תרופות ביולוגיות אנטי ראומטיות (bDMARD, biologic disease-modifying antirheumatic drugs) בעלות מנגנון פעולה אחר.
עוד בעניין דומה
במחקר שכלל אוכלוסיה רב מדינתית מהעולם האמיתי השתפו מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית מ-15 רישומים לאומיים, במסגרת שיתוף הפעולה הבינלאומי JAK-pot.
לצורך אנליזת ההיארעות של אירועים קרדיווסקולריים שליליים עיקריים, יושמו שתי גישות: אנליזה בה אוגדו אומדנים לפי מדינה מתוך רישומים שכללו יותר מ-25 אירועים באמצעות מטא-אנליזה, ואנליזה נוספת שהתבססה על שילוב נתוני פרט מכלל הרישומים. לקבלת יחסי ההיארעות בין קבוצות הטיפול השונות, בוצעה רגרסיה פואסונית ליניארית מעורבת, תוך התחשבות במספר קורסי טיפול.
המחקר כלל 73,008 קורסי טיפול (16,417 עם מעכבי JAK, 35,373 עם מעכבי TNF, ו-21,218 עם תרופות ביולוגיות אחרות בעלות מנגנון פעולה שונה) ו-828 אירועים קרדיווסקולריים שליליים עיקריים שתועדו בקרב 51,233 מטופלים. חציון זמן המעקב עמד על 1.3 שנים, כאשר מרבית המעקב התרחש בשנתיים הראשונות לאחר התחלת הטיפול.
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי ההיארעות היו 7.0, 7.6 ו-11.8 ל-1,000 שנות אדם, עבור טיפול עם מעכבי JAK, מעכבי TNF ותרופות ביולוגיות אחרות, בהתאמה. בהשוואה למעכבי TNF, הטיפול עם מעכבי JAK לווה בשיעור דומה של אירועים קרדיווסקולריים (יחס היארעות מותאם לפי רישום 0.89; רווח בר סמך 95%: 0.63-1.25), בעוד שהטיפול עם תרופות ביולוגיות אחרות היה כרוך בשיעור גבוה יותר (יחס היארעות מותאם לפי רישום 1.35; רווח בר סמך 95%: 1.10-1.66). תוצאות דומות התקבלו גם באנליזה המשולבת של נתוני הפרט.
החוקרים מסכמים כי לא נמצאה עלייה בהיארעות של אירועים קרדיווסקולריים בשנתיים הראשונות של טיפול עם מעכבי JAK בהשוואה למעכבי TNF בקרב חולי דלקת מפרקים שגרונית.
מקור:
תגובות אחרונות