תגובות חיסוניות מוקוזליות ותפקוד מחסום האפיתל הם גורמים מרכזיים המשפיעים על הרגישות למחלות צפצופים בגיל צעיר. לאחרונה פורסמו בכתב העת The Journal Allergy and Clinical Immunology ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין הטרנסקריפטום הנזאלי אצל תינוקות בריאים לבין שכיחות של צפצופים חוזרים לאחר מכן.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה. בוצע ריצוף טרנסקריפטומים מלאים כדי להשוות את הטרנסקריפטום הנזאלי בגיל חודש של 26 תינוקות שפיתחו לאחר מכן צפצופים חוזרים (רישום ההורים ביומן התסמינים) בשנה הראשונה לחייהם, עם זה של 22 תינוקות שנותרו ללא צפצופים.
גנים בעלי ביטוי דיפרנציאלי (Differentially expressed genes - DEG) זוהו באמצעות DEseq2, ולאחר מכן בוצעו ניתוחי מסלול ייצוג יתר (Gene Ontology [GO] ואנציקלופדיה של גנים וגנומים של קיוטו) ואנליזות של הרגולטורים במעלה הזרם (Ingenuity Pathway Analysis).
תוצאות המחקר הדגימו שסך של 202 מסלולי DEG (שיעור גילוי שגוי ≤ 0.1 ושינוי פי log2 מוחלט > 1; 66 מווסתים כלפי מעלה ו-136 מווסתים כלפי מטה) היו קשורים לצפצופים חוזרים. מסלולי GO מווסתים כלפי מעלה הקשורים לצפצופים חוזרים כללו איתות בתיווך כימוקינים וכמוטקסיס של אאוזינופילים ומונוציטים.
מסלול ה-GO המווסת כלפי מטה כלל ארגון ריסונים ותהליך מטבולי של אלדהידים תאיים. TNF התגלה כגורם מניע מרכזי (ערך P מתוקנן וציון z) של דפוסי DEG בקבוצת הצפצופים החוזרים, כאשר OSMR ו-IL21 זוהו כרגולטורים ראשיים.
החוקרים הסיקו כי הטרנסקריפטום הנזאלי בגיל הרך קשור לצפצופים חוזרים לאחר מכן, דבר המצביע על עלייה בכימוטקסיס של תאי מערכת החיסון, ירידה בתפקוד מחסום האפיתל ושינוי בארגון הריסונים ובתפקוד המיטוכונדריאלי.
נדרש מחקר עתידי כדי להעריך את השימוש בטרנסקריפטום הנזאלי בגילוי מוקדם של תינוקות הנמצאים בסיכון לצפצופים חוזרים וליצור ידע חדש על מסלולים מוקדמים כמטרות לאסטרטגיות מניעה ראשוניות חדשות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות